אם היו מציעים לכם לנהל חברת מעליות – הייתם הולכים על זה?
ולמה אני שואלת?
כי ביננו – זה מה שאתם עושים,
מעבירים את 'נאום המעלית' כמה פעמים ביום.
מה?
מה פירוש?
נתחיל מתחילה.
מעשיה ידועה מספרת על בן אדם שתכנן מיזם רציני ורצה להוציאו לפועל,
חשב וחשב איך הוא עושה את זה, מנין התקציב להוצאות הרבות,
מי יכיר בפוטנציאל שלו ומי בכלל יתמוך בו וברעיונות שלו.
חשב וחשב עד ש…
פגש את ביל גייטס במעלית של בניין משרדים גבוה.
לקח לו רגע לקלוט שהוא נמצא יחד איתו וזה הזמן שלו…
ובעיני רוחו כבר ראה איך הוא מקבל
את תמיכתו הנלהבת (והמממנת) של האיש האגדי הזה.
'אהמ.. א.. אדוני היקר, אני אהמ… חשבתי על רעיון ש… אולי יכול לעזור לקדם את העולם, ו..
האור מהבהב והקריין מודיע:
קומה 9.
אוף,
שעד שהוא סידר לעצמו בראש את המילים הנכונות שמתאים לומר עכשיו
הם הגיעו לקומה העליונה והוא מצא את עצמו…
עם עצמו.
ביל גייטס יצא מהמעלית והמשיך בענייניו
והיזם המסכן הרגיש טעם מר כזה בפה..
טעם של החמצה גורלית
(מוּכַּר?)
כשאתה פוגש את הרגע הזה
מול התורם האגדי שתמיד חלמת לפגוש,
או סתם בפגישה אקראית עם חבר ילדות שמתעניין מה אתה עושה כיום,
אתה יודע מה אתה אומר לו?
אתה מוכן לרגע הזה?
איך בכלל מתחילים לספר לו על העמותה / המוסד שלך בכמה מילים?
הוא, אין לו זמן מיותר (וזה נושא נפרד וחשוב מאד!!)
ואתה רוצה לתת לו טעימה מהפעילות שלכם בדקה אחת
בצורה הכי חווייתית ומרגשת שאפשר כדי שיתחבר ויהיה שותף בפועל.
מה אתה עושה בשביל זה?
איך אתה מתכונן לרגע הזה? (שיכול להפתיע אותך ביום בהיר..)