יום חמישי

1:00 בלילה,

הכנות לשבת ובית נקי,

והריח..

אין כמו 🙂

מי מתנגד בשעה כזו ללכת לישון ולהניח את עצמותיו לכמה שעות?

אני…

כך מספרת לי מכרה שקשורה למערך התרומות וקשר עם התורמים

בעמותה שמנהל בעלה.

'זה היה בזמן שבעלי שהה בחו"ל לגיוס כספים

וניסה להשיג את אחד התורמים הקבועים שלנו

כדי להיפגש איתו ולקבל את הסכום שנותן תמיד,

אבל משום מה זה לא הלך

והוא לא הצליח לתפוס את התורם.'

והגברת שכאן בארץ, לבד, בלי בעלה,

ולפניה שבת בבדידות (לא, אז עוד לא היה בידוד..)

במקום ללכת לישון החליטה לנסות את מזלה

והרימה טלפון לתורם.

זו היתה הפתעה נעימה שהוא ענה לה

אבל ההמשך היה מפתיע ונעים הרבה יותר…

הוא שאל אותה:

למה את ערה בכזו שעה? אמצע הלילה אצלכם בארץ..

והיא ענתה לו, ישר מהלב:

כי היהודים שנעזרים בעמותה שלנו חשובים לנו מאד,

ואם בשביל זה צריך להיות ערים בשעה כזו – זה מה שאעשה.

הפעם היה תורו להיות מופתע,

הוא התרגש מהטבעיות ומהעוצמה של הדברים

והסוף היה…

שהוא שילש את סכום התרומה!!!

כן, זה הכוח של הנגיעה הצולפת בלב של התורם.

זה ריגש אותו, זה נגע לו בדיוק בנקודה,

ותראו לאן זה הגיע.

הלב של התורמים – הוא לב של בן אדם,

אל תשכחו את זה ולשם תכוונו.

גם פעולה שנראית לכם פשוטה ומובנת מאליה,

יכולה לחולל פלאים בלב של התורם!!

אם רק ידע מזה.

ולכן חשוב לשתף את התורמים ולספר להם

על העמותה ועל מאחורי הקלעים,

כמובן בעדינות ובטעם..

כי כשהוא ירגיש שותף וחלק מכם – סכום התרומה זה כבר עניין שולי…